ככל שהזמן עובר והתמונה מתבהרת, ניתן לומר שעבור אנשים בעלי מחלות רקע מחלת הקורונה יכולה להיות קטלנית. למה מתייחס המונח "מחלות רקע", ומדוע הן הופכות את הגוף לפגיע כל כך?

הקורונה עדין "משתוללת ברחובות" ומדי יום עדין מתקבלים דיווחים על חולים חדשים סביב העולם, לצערנו חלקם לא שורדים. אמנם, גם בשלב הזה, אנחנו עדין לא יודעים מספיק על וירוס הקורונה. למרות זאת, מניתוח הנתונים ניתן להבין שהרוב המכריע של אלו שלא שורדים את מחלת וירוס הקורונה (שתוקפת בעיקר את הריאות ודרכי הנשימה) סבלו מ"מחלות רקע".

מהן מחלות רקע אלה ואיך הן מתפתחות?

לפי מחקר שנערך בווהאן שבסין, מקרי תחלואה קשה התרחשו בעיקר אצל אנשים שסבלו במקביל ממחלות כגון: יתר לחץ דם (30%), סוכרת (19%) ומחלות לב וכלי דם (8%). כלומר, לא מדובר במחלות קשות במיוחד או נדירות במיוחד.

ניתן ללמוד מכך שלא מדובר כאן בווירוס שהורג אנשים בריאים וצעירים (כמו לדוגמה השפעת הספרדית), אלא אנשים שהגוף שלהם כבר לא באיזון מסיבה כזו או אחרת. מבדיקה שערך עיתון "ישראל היום" עלה שכל בן אדם שלישי מעל גיל 40 בישראל סובל מ"מחלת רקע". כלומר, מחלות רקע אינן דבר נדיר כלל.

למרות שהרפואה הקונבנציונלית לא רואה קשר ישיר בין מערכת החיסון (שאחראית על "חיסול הווירוס") לבין מערכת הלב וכלי הדם (שאחראית על יתר לחץ דם, בעיות לב ועוד), הרפואה הפונקציונלית מבינה שאי-אפשר לפרק את הגוף לחלקים. הכול מתפקד ביחד (או לא מתפקד ביחד).

הפתרון הטוב ביותר – חיסון טבעי

במקביל להתמודדות היומיומית עם ההדבקה, מדענים ואנשי רפואה מכל העולם מנסים למצוא בכל הכוח תרופה, או חיסון להתמודדות ארוכת טווח עם הווירוס. בעוד הם שואלים "איך ננצח את הקורונה?" (ע"י תרופה או חיסון), אנחנו אומרים שהשאלה שצריכה להישאל היא "איך נוכל לחזק את הגוף כדי שיתמודד עם וירוס הקורונה (או וירוס אחר) טוב יותר?". החיסון יגיע. זו לא שאלה של "אם" אלא "מתי". אך גם כשהוא יגיע, הוא לא יהיה מושלם. לכן, חיזוק הגוף והכנתו להתמודדות עם פולש חיצוני בעל כוונת זדון – תמיד תהיה האפשרות העדיפה.

בסופו של דבר, הדברים הם פשוטים: הגוף יכול להתמודד רק עם כמות מוגבלת של בעיות במקביל. ברגע שאנחנו נחשפים ליותר מדי גורמים שליליים (כמו סטרס נפשי, אוכל לא בריא, חוסר בחומרים מזינים, חוסר שינה, חוסר פעילות גופנית או פעילות לא נכונה וכד') במקביל, הגוף לא מצליח לפצות על הכול ונוצר איפשהו בגוף "כשל" שעם הזמן הופך ל"מחלה".

אין ספק שמי ששם פוקוס על הדברים היפים שהוא חווה הוא מאושר יותר מאשר מי שמתרכז בעיקר בדברים הקשים שעוברים עליו. בדיעבד זה אפילו מאוד הגיוני.

ניתן לדמות את המצב הזה ל"חבית מלאה", כפי שניתן לראות בעיקרון ה-5 מתוך עקרונות הבריאות עליהן מבוססת "שיטת צופיה". עקרון החבית המלאה משווה לחבית את יכולת הגוף להתמודד עם גורמים שליליים (הנקראים גם גורמי סטרס).

כל אחד מאתנו, לפי הגנטיקה שלו, נולד עם חבית בגודל שונה, חלק עם חבית קטנה וחלק עם חבית גדולה. גורמי הסטרס אליהם אנחנו נחשפים נכנסים לחבית וממלאים אותה, בזמן שהגוף עובד ללא הפסקה כדי לרוקן אותה בחזרה.

אם נחבר את העקרון הזה למחלת הקורונה, הרי שמחלה זו תופסת נפח גדול מאוד בתוך "החבית" שלנו.

לכן, אנשים שהחבית שלהם ממילא הייתה מלאה מראש במחלת רקע אחת או יותר, נמצאים בסיכון גבוה יותר למלא את החבית הזו על גדותיה. כשהחבית מלאה ונשפכת – הכוונה שהגוף לא יכול יותר להתמודד והוא נכנע לחולי.

במקרה של הקורונה, המחלה תוקפת את מערכת הנשימה ויכולה לגרום לקריסתה. בנקודה זו, מכונות ההנשמה נכנסות לתמונה. אותן מכונות ממשיכות באופן מלאכותי את פעולת הנשימה שחיונית להישרדות הגוף. על ידי כך הן "קונות זמן" לגוף כדי להחלים, לרוקן את החבית (במידה מסוימת) ולתקן נזקים שנגרמו מהקורונה וממחלות אחרות.

ככל שהגוף חלש יותר והחבית הייתה מלאה יותר לפני ההידבקות בקורונה, כך הסיכוי קטן שהגוף מצליח לרפא את עצמו ויחזור לנשום לבד. מצד שני, כל דבר שנעשה עכשיו כדי לחזק את הגוף ולאפשר לו "לרוקן את החבית" אף במעט, יגביר את הסיכויים שלנו לשרוד את מחלת הקורונה.

הבריאות שלנו בנויה מההחלטות שלנו

נכון, לא קל לחיות כרגע "חיים בריאים". עם זאת, כדאי מאוד להשתדל. זה יכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות.

חשוב לזכור שהגוף שלנו הוא הרופא הכי טוב שלנו, הוא יודע לתקן את רוב בעיות הבריאות אם רק נאפשר לו ונספק לו את התנאים שהוא צריך לכך. גם אם לא תצליחו לשנות את מה שתרצו באופן מידי. אל דאגה! די בעובדה שאתם חושבים על השינוי, כדי לעלות את הסיכויים לכך שתצליחו ליישם אותו בהמשך.

כתבות מומלצות:

אהבתם? אתם מוזמנים לשתף 🙂

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on pinterest
Share on telegram
לכתבות נוספות בנושא זה, לחצו כאן
הצג כתבות נוספות במדור בריאות
Comments are closed.

כתבה נוספת שלא כדאי לפספס

רגישות להיסטמין (אי-סבילות להיסטמין)? – גורמים וטיפול

אי-סבילות להיסטמין היא תסמונת חדשה יחסית ועדיין לא מוכרת. היא גורמת לסימפטומים מגוונים, כג…