קיימות שתי שאלות עקריות בהקשר לגוף ובריאותו: מה מיטיב איתו ונדרש לבריאותו; ומה מזיק לו וכדאי להימנע ממנו ככל הניתן. בכתבה זו נסקור את הרעלנים הנפוצים ביותר אליהם אנחנו נחשפים. אל תבהלו: הרשימה ארוכה, אך הידע הכרחי כדי שתוכלו לשמור על בריאותכם

על השאלה מה עושה טוב לגוף ענינו בכתבה "התאים שלנו ומה שהם צריכים כדי לשמור על בריאות הגוף". בכתבה זו נדבר על הרעלנים אליהם אנחנו נחשפים מדי יום – הרבה פעמים בלי להיות מודעים לכך שמדובר ברעל עבור הגוף.

למרבה הצער, כמות הרעלים אליהם אנחנו נחשפים באופן לא-מודע גדלה באופן אקספוננציאלי מאז המהפכה התעשייתית – דבר שגורם לסטרס רציני עבור הגוף. 

לפני כן, הרעלים הגיע אלינו אך רק דרך הטבע ובעיקר מהאוויר (למשל התפרצויות הרי געש שפולטים רעלים רבים לאוויר, או עבודה בכריות פחם). רעלים אלה עברו במידה מסוימת גם לשרשרת המזון והגיעו משם לצלחות שלנו. עם זאת, הרעלים היו כאלה שסובבו אותנו לאורך כל האבולוציה והגוף פיתח מנגנוני זיהוי וניקי שלהם. 

לאחר המהפכה התעשייתית התמונה השתנתה. אין ספק שיש השפעה אדירה להמצאות הטכנולוגיות על חיינו היום – בצורה חיובית כמו גם בצורה שלילית. כולנו מודעים להשפעות החיוביות, כמו:

  • הפחתת העבודה הפיזית בזכות מכונות אינטליגנטיות
  • מוצרים תעשייתיים שהם נעימים, קלים לשימוש ובעלי חיי מדף ארוכים (ממוצרי מזון ועד למוצרי קוסמטיקה, היגיינה ועוד)
  • תחבורה מהירה ונוחה באמצעות רכבים, אוטובוסים, רכבות, מטוסים וכו'
  • הקלה משמעות בכביסה וייבוש הבגדים, שטיפת כלים ועוד רבים

זהו רק חלק קטן מתוך כל ההשפעות החיוביות מהן אנחנו נהנים בעידן המודרני. 

לעומת זאת, אנחנו לרוב הרבה פחות מודעים לצד הבעייתי של חלק מההמצאות האלה, וכיצד הן משפיעות עלינו. כתבה זו מיועדת להגביר את המודעות שלכם לאילו רעלנים רובנו נחשפים באופן יומיומי, ואיך נוכל להימנע מחלק מהם. 

לפני שנתחיל - הבהרה חשובה:

רשימת הרעלים ארוכה ומפחידה – במיוחד אם לא הייתם מודעים אליה עד היום. עם זאת, הכוונה שלי היא לא להפחיד, אלא להקנות ידע ומודעות. במקרה זה, הפתגם "מה שלא תדע לא יפגע בך" לא נכון. בהקשר של הרעלנים יותר נכון להגיד ככה: "מה שלא תדע לא תוכל לשנות, גם אם הוא יפגע בך".

אני מאמינה שאם ברצוננו לשמור על בריאות טובה ולגדל ילדים בריאים, אנחנו חייבים לקחת את האחריות על עצמנו ולהתעניין בסובב אותנו – כי לאף לאחד אחר אין סיבה או רצון לדאוג לאינטרסים האמיתיים שלנו.

המשוואה כאן היא מאוד ברורה: ככל שאפשר להרוויח כסף עם מוצרים ירודים ולא בריאים, ימכרו לנו את המוצרים האלה. רק כאשר אנחנו, הצרכנים, מסרבים לקנות את אותם המוצרים, הייצור כבר לא יהיה כלכלי ליצרנים והם ינסו לפתח מוצרים טובים יותר שיעמדו בסטנדרטים של הקונים. 

לכן, חשוב שמידע זה יזכה לתשומת לך גדולה יותר. עם זאת, אני מניחה שלחלקכם תעבור המחשבה בראש: "נו, אם כך אז אי-אפשר לעשות או לקנות כלום – עדיף שלא אדע". שמעתי את המשפט הזה הרבה מאוד פעמים ולמרות זאת אני חוזרת ומדגישה: אי ידיעת החוק, אינה פוטרת מעונש, והעונשים יגיעו במוקדם או במאוחר. 

מאותה סיבה גם שקלתי לחלק את הכתבה לכמה פרקים. אולם, הסכנה לא נובעת מכל רעלן בפני עצמו. למעשה, כל רעלן בפני עצמו עבר בדיקה ונמצא שאין הוכחות שהוא לבדו גורם לנזק. הבעייתיות היא במכלול הרעלנים ובהשפעה המצטברת של כולם יחד. כלומר, כדי להבין את עומק הבעיה, תצטרכו פעם אחת להסתכל אל התמונה השלמה.

כמובן שלא תצטרכו בבת אחת לשנות את הכל – למרות שחשוב לציין שאפשר לחיות בלי כל אחד מהמוצרים הבעייתיים – אפילו בצורה נעימה (למתקדמים). חשוב לי באופן אישי שפשוט תתחילו להיות מודעים לכמה מוצרים לא בריאים נמצאים בשימוש היומיומי שלכם, אולי תצליחו להחליף אחד או שניים מהם. כל מוצר שאתם מחליפים או מורידים מהווה ניצחון קטן 🙂

מוכנים? אז בואו נתחיל…

דרכי החשיפה עיקריות

המסלולים העיקריים דרכם הרעלנים נכנסים לגוף הם דרך הריאות, העור ומערכת העיכול. נסתכל על כל דרך בנפרד ובהתאם לרעלנים שיכולים להיכנס לגופנו בדרך זו.

דרך האף והריאות אנחנו נחשפים לזיהום אוויר שמקורו בפליטות מזהמים של מפעלים, מכוניות ועוד, לריחות סינתטיים (המפריעים בעיקר להורמונים שלנו), לאדים רעילים הנפלטים למשל מריהוט (לא לכולם יש ריח!), לחומרי ריסוס והדברה שמתפזרים באוויר, ועוד רבים. חשוב אולי גם לציין את עשן הסיגריות שמביא מתכות כבדות ושפע של חומרים רעילים לראות.

דרך העור אנחנו נחשפים לחומרים סינתטיים. רעלנים אלה פוגעים בגוף בשתי דרכים עיקריים: חלקם נספגים דרך העור ויכולים לגרום לנזק בתוך הגוף, חלק אחר פוגע בחיידקים הטובים החיים על העור שלנו. מכיוון שתפקיד החיידקים הוא לשמור על בריאות העור – פגיעה בהם פוגע גם בבריאות. חומרים מסוג זה נמצאים בדאודורנטים, מוצרי קוסמטיקה, קרמים, מוצרי איפור, סבונים, אל-סבונים, תחליבי רחצה, שמפו, מרכך שיער, אבקות כביסה ומרככי כביסה.

דרך מערכת העיכול אנחנו נחשפים לחומרים מזיקים רבים, שגם הם יכולים להיספג ולגרום לנזק בתוך הגוף או לפגוע בחיידקים הטובים שנמצאים במעיים. כל חוסר איזן הנגרם להרכב החיידקים, משפיע על מצבי בריאות רבים, מבעיות עיכול ועד להשמנת יתר, מחלות לב, סרטן ודיכאון. חומרים אלה כוללים צבעי מאכל, חומרים משמרים, ממתיקים מלאכותיים, הורמונים ממקור חייתי, חומרים עם פעילות דמוי-הורמונלית, שאריות של חומרי הדברה על פרות וירקות ועוד רבים.

גם הקרינה היוצאת ממכשירים סלולריים, טלפונים, אינטרנט אל-חוטיים וכו' גורמת לנזק בריאותי מסוים, במיוחד לילדים.

בהמשך ניכנס לכל אחד מדרכי החשיפה. כדי להקל עליכם לנווט בין הפרקים יש כאן תפריט:

האף והריאות

יחד עם האוויר שאנחנו נושמים כדי לספק לגוף חמצן חיוני, אנחנו שואפים חלקיקים רבים וחלקם רעילים עבורנו. בין החומרים הרעילים נמצאים:

1. זיהום אוויר

זיהום אוויר נגרם על ידי מכוניות, אוטובוסים, משאיות, מטוסים, בתי זיקוק, תעשיות אחרות, כמו גם על ידי אסונות טבע כמו התפרצויות הרי געש.

2. בשמים וריחות סינתטיים אחרים

כמעט כל חומר סינתטי עם ריח (בין אם הוא נעים לנו או לא) עשוי ממולקולות שנקראות "דמויי אסטרוגן". אסטרוגן הוא ההורמון הנשי העיקרי בגוף. הוא מופיע אצל נשים וגברים, למרות שהכמויות שונות. "איזון הורמונלי" מתייחס למצב בו הכמויות בין ההורמנים הנשיים והגבריים מאוזנות ומאפשרות בריאות הורמונלית. תהליכים שקשורים לאיזון הורמונלי כוללים, בין היתר, התפתחות מינית, מחזור נשי סדיר, פוריות אצל גברים ונשים, התפתחות שדיים אצל גברים, גיל מעבר "קל" אצל נשים (אבל גם גברים). האיזון בין ההורמונים עדין ושבריר מאוד והגוף שומר עליו בעזרת העובדה שהוא מסוגל להפוך את רוב ההורמונים מאחד לשני וחזרה. כשהערכים של אחד מההורמונים גבוהים מדי, הגוף מאזן את עצמו והופך את ההורמון עם הערכים הגבוהים לסוג השני.

חזרה לחומרים דמויי אסטרוגן: הבעיה היא שאותם חומרים מתנהגים בגוף כמו אסטרוגן, אבל הגוף לא יכול להפוך אותם להורמונים אחרים. כלומר, הם מעלים את כמות האסטרוגן בפועל בלי שלגוף תהיה אפשרות לאזן את הכמות או היחסים להורמונים האחרים. תופעה זו נקראית "estrogen dominance" וככל הנראה היא אחראית על כך שאנחנו רואים אחוזים הולכים וגדלים של אי-פוריות (אצל נשים וגברים), התפתחות הורמונלית ומינית משתנה אצל נערים ונערות, בעיות משקל ועוד בעיות רבות.

איך תדעו אם ריח הוא טבעי או לא? לפחות 95% מהריחות שתיתקלו בהם יהיו סינטתיים. הריחות הטבעיים היחידם נובעים משמנים אתריים (שגם את שמנים אלה מייצרים לעתים קרובות בצורה סינתטית ואז גם הם בעייתיים). ככלל אצבע אפשר להגיד שאם אתם מריחים משהו בצורה מובהקת ליותר מאשר דקות ספורות, מדובר בריח סינתטי. מרכז חוש הריח במוח שלנו יתרגל מהר מאוד לניחוחות טבעיים. לאחר דקות ספורות אנחנו לא מריחים אותם יותר, למרות שהם עדיין באוויר שאנחנו נושמים ועדיין משפיעים על המוח ועל הרגשות שלנו. זאת הסיבה מדוע זמן קצר לאחר שנכנסנו, לדוגמה, לחדר מסריח לא נבחין בזה יותר. לכן, כל מה שאפשר להריח במשך זמן רב הוא כנראה מאוד מזיק לבריאות, גם אם הניחוח נעים!

מוצרים נפוצים עם ריחות סינתטיים מזיקים: בשמים, מטהרי אוויר, שמפו, מרכך שיער, מרכך כביסה, מוצרי ניקוי, מפיצי ריח (כמו עץ ריח לרכב) ומבשמי אוויר למיניהם.

טיפ: המוצרים הרעילים ביותר שכדאי להימנע מהם: מרככי כביסה ומוצרי ניקוי קונבנציונליים.

הריח "הנקי" הטיפוסי של דירה לאחר ניקיון ושל בגדים מכובסים הוא למעשה רעיל. זה חשוב במיוחד, כאשר יש לכם ילדים קטנים בבית המכנסים כל דבר לפה. כך הם עשויים ללקק שאריות של הכימיקלים מהרהיטים או אפילו מהרצפה. למרבה המזל, קל מאוד להכין מוצרי ניקוי יעילים ולא רעילים בבית! קישור למתכונים יעלה בקרוב…

3. אדים (עם או בלי ריח)

מדובר בחומרים שנפלטים, בין היתר, מצבעי קיר, צבעי בדים, ריהוט חדש וכד'. חלקם מוכרים באופן רשמי כמזיקים לבריאות, אחרים רק נמצאים תחת חשש.

4. חומרי הדברה וקוטלי עשבים

חומרי הדברה וקוטלי עשבים מרוססים על שדות, פארקים וגינות נוי לצידם של הכבישים עירוניים, וגם מסביב לבתים ובתוכם כדי לקטול חרקים ומזיקים אחרים. החשיפה לחומרים אלה חזקה במיוחד באזורים חקלאיים, בהם משתמשים במטוסי הדברה כדי להפיץ את קוטלי העשבים וחומרי הדברה דרך האוויר.

5. עישון

למרות שבימינו רוב האנשים מודעים להשפעות המזיקות של עישון בגלל הזפת, הניקוטין והפחמן החד-חמצני הנמצאים בעשן הסיגריות, רובינו לא מודעים לכך שהוא מכיל גם מתכות כבדות רבות, כמו אלומיניום, ארסן וקדמיום. האחרון נוטה להצטבר בעיקר בכליות ומזיק להן בצורה כמעט בלתי הפיכה. גם עישון פסיבי חושף אותכם לחומרים אלה.

העור

העור הוא אחד האיברים הגדולים ביותר בגוף. תפקידו הוא להפריד בין הגוף לסביבה ולהגן על פנים הגוף. הוא מאפשר ספיגה של חומרים רבים, כגון: קרמים, שמנים, הורמונים כמו ויטמין D ופרוגסטרון, ומינרלים מסוימים. 

למרבה הצער, יחד עם החומרים הטובים, העור סופג גם חומרים מזיקים. 

כל חומר שבא במגע עם העור שלכם, יכול לעבור ספיגה מסוימת, בין אם מדובר בחומר ששמתם על העור עם כוונה לספיגה (כמו קרם גוף) או בחומר שלא חשבתם שהוא בכלל יכול לעבור ספיגה, כמו מתכות במי המקלחת או חלקיקי צבע מהבגדים החדשים.

ככל שמשהו נמצא זמן רב יותר במגע עם העור, יש לו פוטנציאל גדול יותר להיספג ולגרום לנזק. למשל, המים מהמקלחת לא נשארים במגע עם העור לאורך זמן, למרות שעדיין נספגים כמויות קטנות של חומרים, כמו לדוגמה הפלואור הנמצא במים ויכול להזיק לבריאות. לעומת זאת, בגדים נשארים במגע עם העור לאורך שעות ארוכות וחלק מהחומרים שנמצאים על הבגדים יכולים לעבור ספיגה.  

אולם, ספיגה לפנים הגוף  היא לא הבעיה היחידה שיכול להיגרם מחומרים רעילים שבאים במגע עם העור.

בשנים האחרונות גדלה המודעות לכך שהעור לא רק עשוי משכבת תאים, אלה מהווה מערכת אקולוגית מגוונת. למעשה, על העור חיים מיליוני חיידקים ו-וירוסים ידידותיים. תפקידם הוא לעזור לעור להגן מפני פלישה של מחוללי מחלה ולשמור על בריאות העור.

לכן, חומרים שבאים במגע עם העור יכולים להזיק בשתי דרכים: דרך ספיגה אל פנים הגוף או עקב פגיעה במערכת האקולוגית על פני העור.

אלה המוצרים הנפוצים ביותר שגורמים לנזק דרך העור:

1. קרמים ומשחות

מוצרים אלה נועדו, כמובן, להיספג דרך העור. אולם, אם תקראו את רשימת המרכיבים של רוב המוצרים בשוק, יש סיכוי גבוה שלא תכירו או אפילו תדעו לבטא מרכיב אחד שמופיע שם. במילים אחרות, רוב המוצרים לא מכילים חומרים טבעיים בכלל – לחומרים אלה אין שום צורך להיות בתוך גוף האדם. 

2. תחליבי רחצה, סבונים ואל-סבונים

כל סוגי הסבונים מפריעים בצורה חריפה לחיידקים הטובים החיים על העור ופוגעים במערכת האקולוגית של העור. שמירה על תנאי היגיינה הולמים חשובה כדי למנוע מחלות. אולם, שימוש יתר בסבונים בכל הגוף ובידיים בפרט, כפי שנהוג בחברה המערבית, מוביל לאפקט הפוך ומזיק לבריאות. ברוב המקרים, מים הם החומר היחיד הנדרש כדי לנקות את הגוף. אזורים אינטימיים, בתי שחי וידיים ניתן לשטוף בסבונים טבעיים.

אני יודעת שלאנשים רבים מאוד קשה למשוע את העובדה שהם לא צריכים לקרצף את הגוף מדי יום עם סבון מחטא כדי "להיות נקיים". מקלחת במים בלבד לא מרגישה לרוב האנשים כמקלחת בכלל. 

זרם ה-CAVEMAN טוען (ואולי בצדק) שבני אדם יהיו הכי בריאים כשיחיו כמו אבותינו הקדמונים: יאכלו את מה שהיה בתזונה אז (דיאטת הפליאו בגירסותיה השונות), יהיו פעילים גופנית כמו אבותינו הקדמונים (בעיקר הליכה מרובה) וישטפו את הגוף בתדירות של פעם… ניתן למצוא עדויות רבות באינטרנט מאנשים שאימצו את הגישה הזו והחלימו ממחלות רבות, כולל מחלות עור.

אם אתם עוד לא מוכנים ללכת כל כך רחוק, יש פתרון אחר עבורכם: קנו סבונים טבעיים. אפשר לקנות אותם בחנויות טבע, אבל צריך לשים לב: נמכרים שם גם הרבה "סבונים טבעיים" שהם למעשה לא טבעיים בכלל. אני ממליצה לקנות את הסבונים של של ד"ר ברונר – ולהשתמש בהם באופן חסכוני (על ידי מהילה במים) ולפי הצורך.

3. שמפו ומרכך שיער

לגבי שמפו אותו הדבר נכון כמו לגבי הסבונים. שמפו הוא המצאה נוחה ונהדרת, אבל שימוש יתר מפריע בסופו של דבר למערכת האקולוגית הטבעית של הקרקפת ויכול, עם הזמן, לגרום לנזק בקרקפת ובשיער.

השימוש במרככי השיער מיועד, למעשה, כדי לנטרל את נזקי השמפו. לשם כך, מרככי שיער מלאים בכימיקלים ובשמים. גרועה מזה היא העובדה שמרככי שיער מיועדים להישאר על השיער והקרקפת, מה שמאפשר ספיגה גדולה יותר של הכימיקלים. בסופו של דבר, כימיקלים אלה (לדוגמה, הסיליקונים שהיו במרככי שיער עד לא מזמן) גם הם מזיקים לשיער ולקרקפת. 

את הנזקים האלה, אנחנו מנסים לנטרל בעזרת מסכות שיער – שכמובן מכילות עוד יותר כימיקלים… מסכות צריך להשאיר בשיער דקות ארוכות, דבר ששוב מגביר את הספיגה והנזק הפוטנציאלי שנגרם מכך.

אני ממליצה להשתמש בשמפו טבעי בלבד, כמו למשל סבון מתוק (המופק מסלק סוכר וניתן להזמין אותו כאן). עדיף לא לחפוף כל יום, אלא רק כאשר השיער שוב זקוק לחפיפה. זה ייקח קצת זמן עד שהקרקפת שוב תחזור לוויסות הטבעית שלה, אך שווה לעבור את התקופה הזו! 

כמרכך ניתן להשתמש בחומץ (רגיל או תפוחים) או במיץ לימון. חשוב לציין שמיץ לימון יכול להבהיר שיער, לכן כדאי להשתמש בו רק כשזה מתאים לשיער. 

כתחליף למסכות ניתן להשתמש בשמן קוקוס (שמועיל גם נגד קשקשים) או בשמן זית. כדי להגביר את השפעת המסכה ניתן להוסיף להם כמה טיפות של שמנים אתריים. משאירים את השמן בשיער לפחות 20 דקות וחופפים עם שמפו טבעי.

4. קוסמטיקה

הקטגוריה הזו כוללת קרם פנים, איפור ובסיס איפור, פודרה, שפתון, איי-ליינר, צלליות, מסכות פנים, וכו'. המוצרים הבעייתיים ביותר הם השפתונים וכל מה שנשאר על שטח גדול של הפנים ובמשך זמן ממושך, כמו למשל קרמים, בסיס איפור ופודרה. 

שפתונים לא נספגים רק דרך השפתיים. חלק עצום פשוט נבלע עם הזמן ומגיע למערכת העיכול. שפתונים רבים מלאים במתכות כבדות, כדאי להימנע מהם לגמרי או להשתמש בהם לאירועים מיוחדים בלבד. בסיס איפור, מסכות פנים וקרמים לפנים גם הם מלאים בכימיקלים לא טבעיים שלא אמורים להיות בגוף האדם.

קרמים ניתן להחליף בקלות בשמנים טבעיים, כמו שמן זית, שמן חוחובה ושמן קוקוס. ניתן גם לקנות קרמים טבעיים מהאתרים שמופיעים לעיל. 

פודרה לפנים ניתן להכין בקלות בבית בעזרת כמה מרכיבים טבעיים: השתמשו לבסיס בעמילן (למשל עמילן תירס) וערבבו אותו עם "הצבעים" הבאים כדי להגיע לצבע עור שלכם: קינמון טחון, אבקת חרובים, אבקת קקאו ואולי גם כורכום. זה עובד כמו ערבוב צבעים וגוונים לציור. כאשר אתן אוכלות בריא ודואגות לנקות את הגוף מבפנים, לא תצטרכו הרבה איפור! עם זאת, מאז ששמנים נותנים מראה שומני, ייתכן שתרצו לנטרל זאת עם פודרה טבעית. 

אין לי בינתיים תחליפים טבעיים לאיי-ליינר, צלליות ומסקרה. השתמשו בהם בצורה מצומצמת ככל האפשר…

5. דאודורנטים ואנטי-פרספירנטים

ההבדל ביניהם הוא שאנטי-פרספירנטים מונעים את ההזעה עצמה בכך שהם חוסמים את נקבוביות הזיעה, בעוד שדאודורנטים מנטרלים את ניחוח הזיעה המופרשת. 

אנטי-פרספירנטים פועלים באמצעות אלומיניום, אשר נספג וחוסם את צינוריות הזיעה. אלומיניום הוא רעלן עצבי ידוע וחומר דמוי-אסטרוגן, מה שאומר שהוא פועל בדומה לאסטרוגן בגוף. כלומר, יש שתי בעיות עיקריות לשימוש באנטי-פרספירנטים: 

ראשית, העובדה שחומר דמוי-אסטרוגן נספג כל כך קרוב לרקמת השד היא בעייתית מאוד. בשנים האחרונות עובדה זו מקושרת לסרטן השד, במיוחד כי רוב מקרי סרטן השד (אצל נשים כמן כן אצל גברים) מתחילים ברובע העליון החיצוני של השד. זהו הרובע הקרוב ביותר לבית השחי. 

שנית, הזעה היא חלק ממנגנוני הניקוי של הגוף. היא נועדת לסלק חומרים מזיקים מהגוף. חסימת צינוריות הזיעה עשויה לגרום לכך שחומרים מזיקים אלו נתקעים ברקמת השד, מה שמגביר את הסיכון לסרטן השד

דאודורנטים הם בחירה טובה יותר, אבל גם הם מכילים כימיקלים וניחוחות סינתטיים, כך שגם הם לא בריאים באמת. דאודורנטים מסוג אבן קריסטל הנמכרים בחנויות טבע, עשויים ממלחי אלומיניום. למרות שהיצרנים טוענים שמולקולות המלח גדולות מדי כדי להיספג, אין לכך הוכחה חד משמעית. עם זאת, הם לא עוצרים את הזיעה (מה שמגבה את הטענה שהאלומיניום לא נספג) ובכל זאת מנטרלים את הריח. לפי דעתי, הם אולי לא הבחירה הטובה ביותר, אבל אין ספק שהשימוש בהם נוח.

ההמלצה שלי היא להשתמש בסודה לשתייה, עם תוספת של שמנים אתריים טבעיים במידה ורוצים להוסיף ריח נעים. שמן לבנדר הוא בחירה מצוינת מאז שגם הוא פועל כמנטרל ריחות והוא מצוין לעור. גם שמן לימן, למון גראס ומנתה מתאימים מאוד. שמנים אתריים איכותיים ניתן לקנות כאן.

הכנת הדאודורנט: שפכו שקית סודה לשתייה אל תוך צנצנת זכוכית קטנה, הוסיפו 2-3 טיפות של שמנים אתריים וערבבו. מרחו כמות קטנה על בתי השחי כאשר הם מעט לחים. אם העור מגיב עם פריחה, נסו להרטיב את בתי השחי קודם עם מעט חומץ תפוחים. חכו כמה רגעים עד שהחומץ התייבש ואז שמו את הדאודורנט מסודה לשתייה. בנוסף, אפשר לערבב את הסודה לשתייה ביחסים זהים עם עמילן ושמן קוקוס. שימו לב ששמן קוקוס נוזלי בטמפרטורות מעל 25 מעלות, כך שאופציה זו לא תמיד נוחה.

עוד מילה קצרה על סודה לשתייה: סודה לשתייה לא אמורה להכיל אלומיניום, אך תחקיר שבוצע ע"י ד"ר גיל שחר גילה שזו לא המציאות. התחקיר בדק רמות אלומיניום במותגים הנפוצים ביותר של סודה לשייה ואבקות אפייה בישראל. התוצאה גילתה שכל המוצרים הכילו אלומיניום ברמה כלשהי, חלק מאבקות האפייה אפילו ברמות גבוהות מאוד (וזאת למרות ההבטחה "ללא אלומיניום" על תווית המוצר). תוכלו למצוא את תוצאות התחקיר כאן. אולם, גם אם משתמשים בסודה לשתייה מזוהמת כדאודורנט, נחשפים לרמות קטנות יותר משמעותית של אלומיניום מאשר הכמות הנמצאות באנטי-פרספירנטים. המותג שהכיל את הכמות הקטנה ביותר של אלומיניום בסודה לשיית היה סוגת. אני מאמינה שכרגע סודה לשתייה היא האופציה הבטוחה ביותר לדאודורנט.

טיפ: כשהגוף בריא, לזיעה כמעט ואין ריח. כלומר, כאשר לזיעה שלכם יש ריח חזק ולא נעים - זהו סימן שכדאי לכם לדאוג טוב יותר לבריאות שלכם ולנקות את הגוף.

6. אבקה/נוזל לכביסה ומרככי כביסה

מוצרים אלה מכילים כימיקלים חזקים, ובנוסף ריחות סינתטיים (כאמור מולקולות עם פעילות הורמונלית). בעוד שאבקות כביסה (או נוזלי כביסה) נשטפים מהבגדים במהלך תהליך הכביסה, מרככי הכביסה נועדו להישאר על הבגדים. כלומר, המרכיבים הנמצאים במרככי הכביסה באים במגע ממושך עם העור, ולכן לא אמורים להיות רעילים.

ניתן להחליף את מרכך הכביסה בחומץ פשוט. אם תרצו להוסיף קצת ריח – אפשרי לטפטף כמה טיפות של שמן אתרי, כמו לימון, לבנדר, מנתה או כל ריח אחר שאתם אוהבים (שמנים אתריים איכותיים ניתן לקנות כאן). אולם, מאחר ומדובר בריח טבעי, הוא לא יישאר בבגדים בצורה האינטנסיבית שאתם מכירים ממרככי כביסה סינתטיים. נכון, בלי מרכך סינתטי לכביסה שלכם כבר לא יהיה אותו ניחוח "נקי" שהרבה מאיתנו אוהבים, אך כדאי שתהיו מודעים לכך שאותו "ריח נקי" הוא בעצם רעיל! במיוחד עבור ילדיכם, מהסיבה שהוא מפריע לתפקוד התקין של המערכת ההורמונלית המתפתחת שלהם.

כאבקה לכביסה אני אוהבת להזמין את המוצר הזה מאתר בארצות הברית שנקרא Iherb. ניתן להכין אבקות כביסה גם לבד, אבל אין לי בינתיים ניסיון אישי עם זה.

7. קיימים רעלים רבים נוספים אשר באים במגע עם העור ונספגים לפחות בצורה חלקית, מהפלואור הנמצא במים בהם אנחנו מתקלחים ועד לחומרים בהם השתמשו כדי לצבוע את הבגדים שקנינו.

מערכת העיכול

אחד מתפקידיה העיקריים של מערכת העיכול הוא להפריד בין "הדברים הטובים" ל"דברים הרעים" בתוך האוכל, כדי להבטיח ספיגה בלעדית של הדברים הטובים. עקב העובדה שכמות הכימיקלים והחומרים הלא-טבעיים הנמצאים במזון שלנו עלתה משמעותית, תהליך זה נוטה להשתבש. הבעיה מחמירה עוד יותר מכיוון שחלק מאותם חומרים לא טבעיים דומה מאוד לחומרים טבעיים טובים והגוף מקשה להפריד ביניהם בתהליך העיכול. 

שומני טרנס, לדוגמה, דומים מאוד לשומנים טבעיים. מסיבה זו מערכת העיכול לא מזהה אותם כ"חומרים רעים". כלומר, הם עוברים ספיגה רגילה, אך בתוך הגוף חומרים אלה לא מתנהגים כמו החומרים הטבעיים – וגורמים לבעיות בריאות רבות. 

בפרק זה נעבור על כמה מהרעלנים הבעייתיים ביותר שיכולים להיכנס לגוף דרך מערכת העיכול:

1. תרופות

במקרה זה הספיגה היא, כמובן, מכוונת. עם זאת, בגלל שרוב התרופות גורמות לתופעות לוואי רבות (ולעתים קרובות מסוכנות), אני ממליצה ליטול רק את התרופות הנחוצות באמת.

תרופות מסוג סותרי החומצה, למשל, הן ברוב המקרים לא נחוצות, אך בעייתיות ביותר: בשנים האחרונות התגלה שתרופות מסוג זה מגבירות משמעותית את הסיכון לחלות במחלות לב. קיימות דגמאות נוספות רבות לתרופות לא נחוצות עם תופעות לוואי מסוכנות. לעתים קרובות, הסכנה האמיתית של תרופה מתגלה רק לאחר שהיא כבר כמה שנים בשוק. מסיבה זו, תרופות רבות יורדות שוב מהשוק לאחר מספר שנים – אבל לאלה שנפגעו עד אז מהתרופה זה כבר מאוחר מדי. לכן, כדאי להימנע מכל תרופה שלא הכרחית להישרדות. אם אכן צריך לקחת תרופה עדיף לקחת תרופה שנמצאת בשוק כבר שנים רבות.

2. החומרים סינתטיים שמוסיפים למזון מעובד

חומרים אלו כוללים טעמים מלאכותיים, חומרים משמרים, צבעי מאכל, משפרי טעם וריח, משפרי אפיה, ועוד רבים. 

חלק מהם חייבים להופיע ברשימת המרכיבים, וחלק לא. כאשר תפקידו של חומר הוא "לשפר את תהליך הייצור" ולא את הטעם או התוקף של המוצר הסופי, אין חובה לציין את אותו החומר ברשימת הרכיבים. אולם, עבור הצרכן זה לא ממש משנה לאיזו מטרה הוסיפו חומר מסוים. הכל מגיע למערכת העיכול וחלק נספג. 

ג'אנק פוד ומזונות מעובדים מכילים, כמובן, את הכמויות הגדולות ביותר של אותם חומרים. עם זאת, חשוב לדעת שגם הרבה "מזונות בריאות" מלאים בהם, במיוחד דגני בריאות (וכל דגני הבוקר), חטיפי בריאות ויוגורטים "בטעמים" (לא משנה עם בטעם בטעם של פרי או בטעם אחר. זה נכון עוד יותר כאשר היוגורט מופחת שומן)! 

בנוסף, יש גם מזונות שלא יגרמו לנו לחשוד לרגע שיש בהם חומרים לא טבעיים: כך, למשל, מוזרק צבע מאכל אדום לנתחי בשר כדי שייראו יפים יותר תחת האור הפלורסנטי של הסופרים. דוגמה נוספת: כדי שתפוחי עץ ייראו מבריקים ויפים יותר מצפים את קליפותיהם בשעווה. 

טיפ: חשוב מאוד שתתחילו לקרוא את רשימת המרכיבים של המוצרים שאתם קונים! נסו להימנע מכל מוצר שמכיל דברים שאתם לא יכולים לבטא, ומכל מוצר בו סוכר מופיע ב-3 המקומות הראשונים של הרשימה!

3. ממתיקים מלאכותיים

כל הממתיקים המלאכותיים רעילים עבורנו, אך יש ממתיק אחד שאני רוצה לפרט אליו יותר: אספרטיים. הוא נמצא ברוב משקאות הדיאט, בתוך רוב המוצרים הנמכרים תחת הסלוגן "ללא סוכר", בתוך מוצרי בריאות רבים ואפילו בוויטמינים לילדים. 

בגוף אספרטיים מתפרק למתנול ואז לפורמלדהיד. פורמלדהיד הוא חומר רעיל מאוד ומוכר באופן רשמי כחומר מסרטן. לרוב מכירים פורמלדהיד רק עקב שימושו לשימור גופות. 

מתנול הוא מולקולה קטנה מספיק כדי לחצות את מחסום הדם-מוח. כלומר, מתנול נכנס בקלות למוח ושם הוא הופך לפורמלדהיד. יש חשש שמנגנון זה משחק תפקיד בהיווצרות של טרשת נפוצה, כמו כן בהתפתחות של אוטיזם אצל ילדים. יתרה על כן, ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית) מזהיר כי מתנול "עלול לגרום למומים מולדים של מערכת העצבים המרכזית אצל בני האדם". מה פירוש הדבר?

חשוב ביותר להימנע לחלוטין ממתיק זה בזמן הריון, כי מתנול עלול לגרום לנזק במערכת העצבים והמוח של העובר המתפתח. בנוסף, עדיף להימנע מילדיכם צריכת כל המוצרים שמכילים אספרטיים, מכיוון שקיים חשש שהוא מעורב בהיווצרות של רוב הבעיות הנפשיות וההתפתחותיות, כמו חרדה, בעיות קשב וריכוז ואוטיזם. לשם כך אתם צריכים בקפדנות לקרוא את רשימת המרכיבים של כל המוצרים שאתם קונים, כי הוא נמצא במזונות רבים (וחלקם לא צפויים כלל).

4. צבעים מלאכותיים / צבעי מאכל

למרות שצבעי מאכל במידה מסויימת כלולים בפסקה הקודמת, שווה להזכיר אותם בנפרד. במיוחד בקשר לילדים והממתקים שהם אוהבים לאכול. ממתקים אלה בדרך כלל צבעוניים מאוד – וזהו הרמז הראשון לכך שהצבעים סינתטיים, וככל הנראה רעילים. 

ישנם צבעי מאכל פחות רעילים, אך הם בדרך כלל פחות חזקים ופחות זוהרים. שווה לציין, כי בישראל מותרים מספר צבעי מאכל שאסורים באירופה בשל הצטברות העדויות לכך שהם רעילים מדי. ככל שממתק בצבע זוהר יותר, הוא כנראה רעיל יותר! בנוסף שווה לציין שסוכר בפני עצמו מתגלה יותר ויותר כמסוכן מאוד לבריאות שלנו, ובשילוב עם הצבעים הרעילים הממתקים הופכים לבעייתיים עוד יותר. כדאי מאוד להגביל את החשיפה של ילדיכם לממתקים באופן כללי, ובמיוחד לאלו שבאים בצבעים זוהרים ולא טבעיים!

מוצרים נוספים בהם יש לעתים קרובות שימוש בצבעים זוהרים (ולעתים קרובות רעילים) הם צעצועי ילדים. חשוב שכל דבר שיכול להגיע לפיותיהם של הילדים לא יהיה רעיל – כולל צעצועים, כמו לדוגמה בצק יצירה לילדים וטושים לצביעה. תקפידו לבדוק אילו צבעים הוסיפו לצעצועים שאתם קונים לילדים שלכם.

יש שני דברים שכדאי שתמיד תזכרו:

1. הרעילות של החומרים השונים אליהם אנחנו (או ילדינו) נחשפים היא מצטברת. זאת אומרת, אם אוכלים 20 דברים שכל אחד מכיל "כמות לא רעילה" של מרכיבים סינתטיים שונים, הכמות המצטברת כן עשוי להיות רעילה!

2. הרעילות של חומרים נקבעת לק"ג משקל גוף. כלומר, עקב העובדה שילדים שוקלים הרבה פחות מאשר מבוגרים, הם יכולים להתמודד עם כמויות קטנות יותר של רעלים. עם זאת, הילדים נחשפים בדרך כלל לכמויות גדולות הרבה יותר של חומרים רעילים מאשר מבוגרים, בעיקר בגלל הממתקים והצעצועים.

5. הורמונים וחומרים דמויי-הורמונים

הורמונים שמקורם בבעלי חיים – נמצאים בבשר ובחלב, במיוחד כאשר גידלו את אותם בעלי החיים תוך כדי שימוש בהורמונים מלאכותיים. מדובר בעיקר בהורמוני גדילה והורמוני סטרס. 

בנוסף, קיימים חומרים רבים עם פעילות שמחקה את הפעילות של הורמונים אנושיים בגוף. חומרים אלו נקראים חומרים דמויי-הורמונים. ניתן למצוא אותם במוצרים רבים, וביניהם כל מוצרי הפלסטיק, כמו בקבוקי פלסטיק, שקיות סנדוויץ' וקופסאות מפלסטיק. 

רוב החומרים הללו אסטרוגניים. כלומר, הם מחקים את את הפעילות של אסטרוגן בתוך הגוף, דבר שמשבש את הוויסות ההורמונלי של הגוף וגורמת לבעיות בריאות רבות (לקריאה חוזרת של הפסקה על הורמונים לחצו כאן). דליפת חומרים אלה מהפלסטיק למזון חומרה יותר ככל שגדלה כמות השומן בתוך המזון, כמו כן בחימום ובהקפאה.  

כדאי להפסיק את השימוש בבקבוקי פלסטיק וכלי אחסון מפלסטיק ולהשתמש במקום זאת בכלי זכוכית. לאחסון טוב עוד יותר השתמשו בכלי זכוכית עם מכסי ואקום. מוצרים אלו חדשים יחסית בשוק, אך צפוי למצוא אותם בקלות רבה יותר בשנים הקרובות. אחסון מזון בלי חמצן מגבירה את חיי המדף שלו ומונע את הצמיחה של חיידקים רבים.

חומר נוסף עם פעילות אסטרוגנית הוא אלומיניום, שגם שייך לקבוצת המתכות הכבדות. אלומיניום יכול לדלוף למזון מנייר אלומיניום ומכלי בישול מאלומיניום (כולל כל הכלים החד פעמיים מאלומיניום). 

בנוסף, כל התרופות ההורמונליותמגלולות למניעת הריון ועד להורמונים שנותנים לגיל המעבר – עשויות מהורמונים לא טבעיים, אשר נשטפים מהגוף דרך השתן. משם ההורמונים מגיעים למי תהום, שעובר תהליכי ניקוי כדי לאשר את המים לשימוש בחלקאות ובברזים. תהליכי הניקוי אינם מוציאים את ההורמונים מהמים. כך חוזרים ההורמנים בסופו של דבר לגוף שלנו – בלי מרשם וללא בקרה.

6. בשר, עוף ודגים

בשר, עוף ודגים מכילים גם הם כמות גדולה של הורמונים. הורמונים אלה מתחלקים לשניים: הורמונים שהוספו לתזונה של בעלי החיים והורמוני סטרס. הורמוני הסטרס נובעים מצד אחד מתנאי הגידול האכזריים של הגידול הקונבנציונלי, כמו כן מהרגעים הנוראיים האחרונים של בעלי החיים לפני השחיטה. בנוסף, בשר, עוף ודגים גם מכילים שאריות של אנטיביוטיקה, את הרעלים אליהם בעלי החיים נחשפו במהלך חייהם דרך מזון, אוויר ותרופות. 

דגים בעייתיים במיוחד. אלה שגדלו בחוות דגים נחשפים לכמויות בלתי-נטפסות של רעלים, וגדלים בתנאים שחמורים עוד יותר מאשר אלה של העופות! דגים מהים העמוק, לעומת זאת, מכילים רמות גבוהות מאוד של מתכות כבדות, למשל ארסן וכספית, מכיוון שמי הים מזוהמים מאוד.

העצה שלי: אכלו מעט בשר, עוף ודגים – פעם או פעמיים בשבוע יספיק לרוב האנשים וחלק יצטרכו הרבה פחות. דאגו לכך שהבשר/העופות/הדגים שאתם אוכלים מגיעים ממקורות כמה שפחות מזוהמים. אני ממליצה לקנות עוף אורגני (ניתן למצוא קפוא בחנויות טבע) ובשר עם תו תקן "חי בריא". ביצים אורגניות זמינות יחסית ואפשר לאכול אותן בתדירות גבוהה יותר. דגים אני לא ממליצה לאכול באופן קבוע ורק מהים העמוק. מכיוון שדגים קטנים מזוהמים פחות מאשר דגים גדולים, עדיף לאכול שפרוטים, הרינג וכד'. סלמון מזוהם יותר, מומלץ לצרוך אך ורק בכמויות קטנות ולעתים רחוקות. טונה (טרי ובקופסת שימורים) מזוהם ברמה הגבוהה ביותר ולא מומלץ לצריכה, במיוחד לא לילדים.

7. שאריות של חומרי הדברה וקוטלי עשבים

למרבה הצער, פירות וירקות מחקלאות קונבנציונלית מכילים לעתים קרובות כמויות גדולות של שאריות של חומרי הדברה וקוטלי עשבים. למרות שקיימות תקנות שנועדו לצמצם שאריות אלו והשפעתן המזיקה על בריאות האדם, הם בדרך כלל לא נבדקים עבור החקלאות המקומית, אלא רק ליצוא.

אני ממליצה מאוד לקנות תוצרת אורגנית שאפשר להזמין ישירות מכמה חקלאיים אורגניים. זה חשוב במיוחד עבור כל העלים הירוקים ולמוצרים המרוססים ביותר. הם הנקראים "The Dirty Dozen" (בעברית: 12 המלוכלכים) וכל שנה יוצאת רשימה חדשה המציגה את 12 הפירות וירקות עליהם נמצאו הכמויות הגדולות ביותר של שאריות ריסוס. ב-2019 הרשימה הכילה:

תות שדה, תרד, קייל, נקטרינה, תפוח עץ, ענבים, אפרסק, דובדבן, אגס, עגבניות, סלרי, ותפוחי אדמה. 

את הרשימה המלאה והמתעדכנת תוכלו לראות כאן.

8. כספית

כספית שייכת לקבוצת המתכות הכבדות הרעילות ביותר. היא נמצאת, בין היתר, בסתימות אמלגם לשיניים (הסתימות השחורות) ומשם הכספית דולפת לכל הגוף, במיוחד בזמן לעיסה. ברוב העולם המערבי כבר לא משתמשים בסתימות אמלגם בשל הרעילות שלהן, אך בארץ יש עדיין הרבה מאוד אנשים עם סתימות שחורות. 

במיוחד אם אתם כבר סובלים מבעיה של מתכות כבדות, כדאי לכם להחליף את הסתימות. עם זאת, חשוב ביותר לוודא שרופא השיניים שמחליף את הסתימות יודע מה הוא עושה, כי קידוח הסתימות משחרר אדי כספית שיכולים לגרום להרעלה נוספת.

9. הקשר לחיידקי המעיים

בשנים האחרונות התגלה שהשפעתם הרעילה של חומרים מסוימים נובעת מכך שהם מזיקים לחיידקים הטובים הנמצאים במערכת העיכול שלנו. חוסר איזון בהרכב של פלורת המעיים (הכוללת את כל החיידקים, הפטריות והווירוסים החיים בתוכנו) ידוע כיום כמשפיע על או גורם למחלות רבות, כגון: השמנת יתר, דיכאון, חרדה, מחלות לב, סוכרת ועוד רבות.

קרינה

למרות שאנחנו בינתיים לא יודעים כל כך הרבה על ההשפעות ארוכות הטווח ונזקי בריאות הנובעים מקרינה של מכשירים סלולריים, טלפונים אלחוטיים, אינטרנט אלחוטי וכו', מחקרים חדשים מצביעים על כך שהקרינה אכן גורמת לנזקים.

חשוב לזכור שלא קיימים מחקרים ארוכי טווח על ההשפעה של חשיפה מצטברת לקרינה אצל בני אדם. כמו כן, המחקרים שכן בוצעו בדקו את ההשפעה על מבוגרים ולא על ילדים!

כדאי להרחיק פלאפונים מראשיהם של ילדים כי הם קטנים יותר והקרינה מזיקה להם מהר יותר (לצפייה בסרטון מעניין בנושא לחצו כאן).

אל תרשו לילדיכם לדבר בפלאפון כאשר הם מחזיקים אותו קרוב לאוזן. אם תרשו להם לשחק בטבלטים או פלאפונים, שימו אותם במצב טיסה!

בנוסף, אל תדברו בפלאפון בתוך מעליות, כי (בדומה לאיך שמיקרוגל עובד)  מעליות לוכדות את הקרינה בתוכן ומגבירות את הקרינה והנזקים האפשריים בצורה משמעותית!

לגברים: עדיף לא לאחסן את הפלאפון בכיס הקדמי של המכנסיים כי החום והקרינה עלולים להשפיע בצורה שלילית על האשכים ויכולים להפחית את הפוריות!

ייצור פנימי של רעלנים

אחרון חביב… אנחנו גם מייצרים רעלנים בעצמנו. רעלנים אלה אמורים להתנקות מהגוף בעזרת אחת מדרכי הניקוי השונות של הגוף. רעלנים נוצרים כתוצאת לוואי של תהליכים חיוניים שונים בגוף (לדוגמת ייצור אנרגיה תאית). אולם, יש גורם חיצוני משמעותי מאוד שמגביר את ייצור הרעלנים בתוך הגוף: סטרס. כלומר, ככל שאתם יותר לחוצים, ייצור הרעלנים הפנימי גדול יותר ויש לכם פחות יכולת לפצות על רעלנים מבחוץ… 

וזהו...

כפי שאתם רואים רשימת הרעלנים אליהם אנחנו נחשפים על בסיס קבוע היא די ארוכה (ומה שמופיע כאן זה רק חלק קטן). גרוע מזה, מחלק גדול מהרעלים בכלל לא ניתן להימנע.

אז למה כדאי לכם בכלל להיות מודעים לאילו רעלנים אתם נחשפים?

קודם כל, רק בגלל שאתם לא מודעים זה לא אומר שהמצב לא יפגע בבריאותכם. כדי שתוכלו – אם תרצו – להימנע מהרעלנים שניתן להימנע מהם, תצטרכו לדעת מהי התמונה המלאה ומהן האופציות שלכם. 

שנית, רק אם אנחנו, הצרכנים, יחד נדרוש שינויים מהיצרנים ומגופי הפיקוח הממשלתיים, יש לנו סיכוי אמיתי שהמצב ישתנה. תרחיבו את הידע שלכם בנושא ועזרו להפיץ את המידע, כך שמודעות הצרכנים תגדל, יחד עם הלחץ על הממשלות והתעשיות לשנות נהלים.

אהבתם? אתם מוזמנים לשתף 🙂

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on pinterest
Share on telegram
לכתבות נוספות בנושא זה, לחצו כאן
הצג כתבות נוספות במדור חדשות
Comments are closed.

כתבה נוספת שלא כדאי לפספס

אי-סבילות למזון | רגישות למזון – תסמינים ובדיקות

מהי אי-סבילות למזון? האם שווה לעשות בדיקת רגישות למזון? אי סבילות למזון נפוצה מאוד ויכולה …